סלובניה – הרבה טבע ירוק, מים ואוכל טוב
שבוע בסלובניה, בלי הילדים, רק אני ובעלי, המכונית המגניבה שהשכרנו והרבה הרבה טבע ירוק. ומפלים. והרים מושלגים. סלובניה כל כך יפה ורגועה, פשוט תענוג. אומנם כישראליים קשה לנו באמת להתנתק מהארץ ובכל הזדמנות שמצאנו Wi-fi פתחנו את ynet כדי לקרוא חדשות, אבל עדיין זה סוג של התנתקות.
גילינו בסלובניה אנשים נחמדים שחיים בשקט עם פרחי גרניום אדומים על כל חלון.
מאוד רציתי לטעום אוכל סלובני (אני אוהבת לנסות דברים חדשים), אבל כמו שכבר אמרו לנו מראש – אין ממש דבר כזה. יש פסטה טובה, פיצה נחמדה מאוד, בשר טוב, קינוחים טובים, אבל אין משהו שמייחד את האוכל הסלובני חוץ משתי עוגות מפורסמות (אחת יותר מהשנייה) ועוגיות שעוד נדבר עליהן.
הסלובנים טוענים שאת עוגת הקרמשניט המציאו אצלם, במלון פארק בעיירה בלד, בסביבות שנת 1940. המלון הזה ממוקם 2 דקות ליד המלון שלנו, ולכן היינו חייבים לשבת במרפסת הפנורמית של המלון מול האגם ולאכול את העוגה האגדתית. את הקרדיט מקפידים לתת רק למלון הזה ואין כאן ויכוחים על מי המציא את הקרמשניט ואיפה הוא הכי טוב. בכל מקום, גם במסעדות אחרות, יגידו לך שזה המקום המקורי והכי טעים. עד עכשיו עדיין משתמשים באותו מתכון מקורי בלי שינויים.
האמת שאני לא מתה על עוגות קרם, אבל אחרי כזה build-up אי אפשר שלא לטעום.
זו באמת עוגה טעימה, שבניגוד לעוגת הקרמשניט שאנחנו מכירים, יש לה שתי שכבות של קרם בין דפי הבצק. יש שכבה עבה של קרם פודינג יציב מאוד ומעליו שכבה יותר דקה של קצפת. טעים ומתוק. הספיקה לנו עוגה אחת בכל הטיול. יש גם קרמשניט בטעמים – תות או שוקולד. לא ניסינו, אבל נראה נחמד.
המתכון המקורי אומנם סודי, אבל מצאתי באינטרנט מתכון שמנסה לשחזר אותו (המתכון באנגלית, ולא ניסיתי אותו. כשאנסה אותו אתרגם לעברית ואפרסם עדכון).
עוגה נוספת שהסלובנים מאוד גאים בה היא עוגת "גיבניצה", שזאת עוגה שמכילה הרבה שכבות של בצק, תפוחים, גבינה, פרג, קינמון ואגוזים. כשאנחנו הזמנו אותה, המארחת אמרה שיש בה 48 שכבות. אני ספרתי 14 אבל אולי אני טועה. למרות שהעוגה נשמעת כמו אוסף של מצרכים שלא לגמרי קשורים זה לזה, היא מאוד מאוד טעימה. לא מתוקה מדי, כזאת שאפשר לחסל בלי לקבל בחילה. השילוב בין השכבות מאוד מוצלח.
סחבתי את בעלי יום אחד ל"מוזיאון" שיש בו הדגמה על איך מכינים את עוגיות ה-Gingerbread המקושטות המפורסמות של סלובניה. קצת התאכזבנו מהמוזיאון אבל העוגיות היו יפות. קנינו עוגיה אחת כדי לטעום, וגילינו שכמות הג'ינג'ר כמעט אפסית במתכון (אמרו לנו שזה בגלל שאנשים לא כל כך אוהבים ג'ינג'ר), והמרכיב המרכזי הוא דבש. בקיצר – דובשניות, מקושטות יפה ברויאל אייסינג צבעוני. דובשניות יש לנו גם בארץ. חוץ מהקישוטים היפים לא היה ממה להתלהב.
גם נקניקיות ניסינו. במסעדה ראינו שיש "sausage" ויש “minced meat sausage". שאלנו מה ההבדל, אמרו לנו שהראשונה זו נקניקיה רגילה (לא ניכנס למרכיבים שלה) והשנייה זה בשר טחון בתוך המעטפת של הנקניקייה. מישהו אמר קבב?
קבבים יש לי בארץ (אומנם לא בתוך המעטפת של הנקניקייה אבל זה עדיין אותו דבר) אז הלכתי על הנקניקייה הרגילה. קיבלתי שתיים ענקיות, שבביס הראשון היו מאוד טעימות אבל אחרי נקניקייה אחת כבר לא יכולתי יותר. יותר מדי מתובלן ויותר מדי לא מזוהה.
ההפתעה לטובה של הארוחה הזאת הגיעה דווקא בצורת הניוקי. בתפריט היו שני סוגים: ניוקי תפוחי אדמה וניוקי לחם (מה זה??). הלכתי על ניוקי תפוחי אדמה ואז שאלו אם אני רוצה אפוי או מבושל. אפוי נשמע מעניין, ובאמת הגיעה צלחת עם אוסף ניוקי חמודים אפויים עם מעטפת פריכה ואמצע רך. היה קשה להפסיק לזלול אותם. יחד עם רוטב העגבניות והפלפלים שהגיע בצד זה היה מעדן. צריך לנסות גם את זה בהזדמנות.
במסעדה אחרת קיבלנו קרוקטים של תפוחי אדמה וקמח תירס שמעוצבים כמו נקניקיות קטנות אבל יותר דומות לטעם של ממליגה רכה עם ציפוי פריך. תענוג! בתוספות הם ממש טובים הסלובנים האלה.
גם דבר פשוט כמו מרק מאוד טעים אצלם. בכל מקום שאכלנו בו היה אפשר להזמין מרק בשר עם אטריות, שזה בדיוק כמו מרק העוף הצח של הבית, אבל במקום עוף – בשר. מרק ביתי, מחמם ומנחם. גם המחיר די זול – לא עבר את השלושה יורו בשום מסעדה. כמובן שיש גם מרקים אחרים כמו מרק פטריות או בצל, גם הם טעימים מאוד. את מרק הפטריות הראשון שהזמנו קיבלנו בתוך מעטפת בצק פריך. מגניב וטעים …
המנות שמקבלים במסעדות הן בדרך כלל גדולות ונדיבות למרות מחירן הזול. מנת הקלמרי שקיבלתי הייתה ענקית ובקושי הצלחתי לסיים אותה. ניסיתי בכוח, כי היא הייתה ממש טעימה …
הייתה לי עוד אכזבה אחת מבחינת אוכל בנוסף לנקניקיות – גולש. נשמע תמים למדי, לא חשבתי שאפשר להרוס. בחרתי גולש בקר, וקיבלתי מנה של כרוב כבוש ברוטב עגבניות, וכמה חתיכות בשר בפנים. כנראה שככה הם עושים גולש. אני דווקא אוהבת כרוב כבוש ובאמת הביסים הראשונים היו טעימים וגם הבשר עשוי טוב. אבל כמה אפשר לאכול כרוב כבוש למנה עיקרית?? גם את המנה הזאת לא יכולתי לסיים. כנראה שלא צריך להיות כל כך אמיצים בבחירת האוכל.
לסיכום השארתי את המקום הכי טעים שאכלנו בו. קונדיטוריה / בית קפה שמגישים בו רק עוגות, עוגיות וקפה. המקום נקרא Lolita, ומי שמטייל בלובליאנה חייב לעצור שם. גם העיצוב מיוחד (המנורות הן בצורת דובדבנים) וגם העוגות שם מדהימות. אפשר להשמין רק מלהסתכל עליהן. כל כך יפות שקשה לבחור.
בחרנו בעוגת פינה קולדה ובכדור שוקולד מחופש לרוח רפאים. העוגה הייתה אוורירית והכילה קרם קוקוס קליל, קרם אננס וגנאש שוקולד לבן (חייבת למצוא מתכון!!!), וכדור השוקולד היה שוקולדי במיוחד ומלא אגוזים ועטוף בצק סוכר. גם צורת ההגשה חמודה – המזלג הקטן הגיע עטוף במפית ורודה עם סרט ורוד. ממש היה חבל לפרק את יצירת הפאר הזאת.
אז אומנם הטיול לא הוגדר כ"מסע קולינרי", אבל אנחנו נהנינו מאוד מהאוכל שם, שהיה טרי, מגוון, מנות נדיבות ובעיקר מאוד מאוד טעים.
אוכל טוב, הרבה טבע ירוק והרבה נהרות, אגמים ומים. מאוד מאוד מומלץ.
אנחנו בסלובניה עכשיו מבינתי לקרוא את מה שכתבת
האם יש לך מתכון של עוגת הגביניצה?
תודה
יעל
אנחנו בסלובניה
נהניתי מהכתבה שלך
יש לך את מתכון הגבינצה?
הי יעל
שמחה שאתם נהנים בסלובניה ומהכתבה שלי 🙂
עוד לא ניסיתי את עוגהת הגיבניצה בעצמי, אבל אני חושבת שהמתכון הזה נראה טוב (צריך לתרגם אותו):
http://www.saveur.com/layered-apple-walnut-poppy-seed-strudel-cake-prekmurska-gibanica-recipe
פינגבאק: מסע קולינרי בבודפשט – המטבח הקטן שלי
פינגבאק: נקניקיות ברוטב עגבניות | המטבח הקטן שלי