"אהרוני וגידי" – ביקורת טלוויזיה

זה פוסט קצת שונה מהרגיל ואין בו מתכון. יש רק חוויה שלי מהתוכנית "אהרוני וגידי" שראיתי אתמול בטלוויזיה. (לא, לא שילמו לי כסף ואף אחד לא פנה אלי בקשר לפרסום הזה, פשוט כל כך נהניתי שאני חייבת לשתף אתכם).

פתחתי טלוויזיה במקרה, ובדיוק התחילה תוכנית האוכל של אהרוני וגידי. את העונה הראשונה לא ממש ראיתי, אולי כמה דקות וזהו. אבל התוכנית אתמול הייתה כל כך מסקרנת: נופים מדהימים (הלגונה ששטו אליה נראית כמו חלום), סיפורים תרבותיים (ההשפעה הצרפתית על האוכל הוויאטנמי) וסיפורי אוכל (שרימפס ב-250 דולר??), ומה שהכי הרשים ועניין אותי היה סיפור האורז.

כולנו יודעים שאורז גדל בבריכות מים. אבל לא הייתי מנחשת שקודם שמים בבריכות האלה דגים, ואז ברווזים שאוכלים את הדגים, ואז ג'מוסים.

גם לא ידעתי (ותקראו לזה בורות שלי) איך נראית אלומה של אורז. וגם לא שצריך להכות באלומות כדי להפריד מהן את האורז. מרתק.

הכי מעניין היה דרך העשייה של דפי האורז. אותם דפי אורז שאנחנו קונים בסופר וממלאים בירקות לספרינג רולס. ההשריה של האורז, המים הלבנים, והגילוי שבעצם דפי אורז מכינים אחד אחד ידנית כמו בלינצ'ס ומניחים לקירור על רשת במבוקים (ומכאן הסימנים של שתי וערב על הדפים) – הגילויים האלה גורמים לך להעריך יותר את האוכל שאתה אוכל.

אני כבר מחכה בציפייה לפרק הבא.

** עדכון אוקטובר 2020 **

7 עונות כבר יש לתוכנית הזאת, ואני עדיין נהנית מכל פרק. הכימיה בין אהרוני וגידי מושלמת ומצחיקה, ואני נהנית ללמוד על מקומות בעולם ועל האוכל המקומי שלהם. לדעתי זו עדיין תוכנית אוכל מצויינת ואני ממליצה לכולם לראות. את הפרקים המלאים אפשר לראות באתר רשת 13.