“מהפכה במטבח” – ביקורת טלוויזיה

אני לא נוהגת לכתוב כאן ביקורות טלוויזיה, רק אם מדובר בתוכנית מיוחדת שקשורה לאוכל ואני באמת רוצה להמליץ לכם עליה.
ככה היה עם אהרוני וגידי במסע שלהם ברחבי דרך המשי, וכך גם עכשיו עם התוכנית החדשה של אסף גרניט – “מהפכה במטבח”.

מי שלא מכיר, התוכנית הזאת בעצם מבוססת על תכנית ידועה שאני צופה בה כבר שנים של גורדון רמזי – “בעזרת השף”, שמשודרת בערוץ 1. למרות שבאנגלית השם שלה הוא הרבה יותר מפחיד “Ramzay’s Kitchen Nightmares”, בגרסה העברית מיתנו את השם כך שישדר יותר אופטימיות.

גורדון רמזי הוא שף בריטי עם פה גדול, תנועות ידיים מוגזמות והתלהבות בכל מה שקשור לאוכל. לפעמים ההתלהבות וההתלהמויות שלו מוגזמות, אבל זה חלק מהקסם וסוד ההצלחה של התוכנית. אסף גרניט לעומת זאת, למרות הבעיטה שנתן בפח הזבל ב”משחקי השף”, לא משחק פה בתור האיש הרע. הוא באמת בא כדי לעזור לתקן את התקלות במסעדה. ועושה זאת אפילו בחמלה. אולי קצת יותר מדי חמלה (בעיקר כשמשווים למקור), אבל זה עובד.

יש לנו בארץ מספיק רוע ומספיק צעקות, ולכן אני דווקא אוהבת את הגרסה המתונה של התוכנית, ואת האוטנטיות של השף גרניט כשהוא באמת רוצה לעזור ועושה זאת מכל הטוב ובטעם טוב. ואפילו עם קצת חיוך.

מהפכה במטבח
מהפכה במטבח

אבל לא הכל מושלם ומתוק כמו המנה המוקפצת.

נכון שיש אלמנטים שממש רואים בהם את ההעתקה מתוכנית המקור כמו שבירת הצלחות (למרות שצלחות לא באמת היו הבעיה המרכזית של המסעדה), צילום המלצרים במצלמה נסתרת והבאת מנהל משמרת מבחוץ, אבל עדיין חסר משהו במהפך – לא כל כך ראינו את הניעור של המנהל מעמדתו, ולא ברור איך ממטבח שמוציא מנות עם הרבה שמן או מוקפץ מתוק מדי ולא טעים, פתאום עברנו לכך שהשף הוא בעצם נהדר ומכין קציצות מעולות.
בעצם חוץ ממתכון לגלידת טחינה (שנשמעת נפלא), וכמה מנות חדשות לא ברור מה היה המהפך במטבח. האם השף עבר הכשרה חדשה? האם לימדו אותו לשים פחות שמן וסוכר?

ומה קרה עם השירותים? תיקנו אותם? למדו לא לשים ארגז של עוף מעל הפח? או שקית של כבד עוף על הרצפה? בהחלט יש חורים שחורים שחסרים פה כדי להבין את התמונה הכוללת. היה עדיף לראות את השף גרניט חוזר למסעדה לאחר חודש כדי לראות במו עינינו מה השתנה, ולא להסתפק בכתוביות. גם ככה התוכניות הייתה ארוכה מספיק. היה אפשר לחתוך את הארוחה הזוגית בבית המנהלים ואת הדמעות של השף גרניט כשהוא מתגעגע לבנו, ולהתרכז בסיבה שלשמה התכנסנו – לראות של תוצאות המהפכה במטבח.

גם קצת פחות שיווק ויחצ”נות היה עוזר. פרסומות סמויות (או גלויות) לאפליקציות ניווט כלשהן ואתרי אינטרנט של מסעדות היו קצת מיותרות, אם כי נתנו קצת ערך מוסף בנושא שיווק (איך הלקוחות יגיעו אליך אם הם נוסעים לפזורה? אם אין לך אתר אינטרנט איך לקוחות ידעו עליך? יש משהו בדברים האלה). הפרסומות של השף אדוני במהלך הפרסומות היו משעשעות לאור העובדה שאדוני וגרניט שיתפו פעולה ב- “משחקי השף” (תכנית שדווקא לא התחברתי אליה).

בסופו של דבר זו הייתה תכנית טובה, קלה לצפייה, ומשעשעת. עד עכשיו מתחשק לי לטעום מהקציצות האלה. אבל האם אני באמת אלך למסעדה הזאת כדי לתת לה צ’אנס? קשה להגיד. אולי זאת הבעיה שבתוכנית כזאת בארץ קטנה כמו שלנו. האם תלך למסעדה הקרובה אליך אחרי שאתה רואה את הליקויים והלכלוך שהולך במטבח? לא ברור. אבל בתור תכנית טלוויזיה, זה בהחלט עובר מסך. טיפה שיפור (וקיצור אורך התוכנית) והתוכנית עולה על דרך המלך.

שתפו את הפוסט:


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


Translate »