בלגיה – ארץ השוקולד, הוופלים והצ'יפס

נסעתי עם משפחתי הקטנה (בן זוגי והילדים) לטיול בבלגיה בפסח. ארץ מאוד יפה, נופים יפים, הרבה עצים וגם הרבה שלג. ככה זה כשפסח יוצא באמצע מרץ ובאירופה יש חורף קר במיוחד. השלג גרם לכל הטיול להיות חוויה. הקור של 0 מעלות קצת פחות …

אבל באוכל עסקינן, ולכן אדבר על הדברים החשובים בבלגיה: שוקולד, וופלים וצ'יפס. כל אחד מהם הוא סימן היכר של בלגיה. האם הם טובים כמו שאנחנו חושבים?

נתחיל עם החשוב ביותר – השוקולד. כמעריצה נלהבת של שוקולד, תכננתי לנו יום קולינרי מלא שוקולד בלגי בברוז'. ראינו שם המון חנויות שוקולד עם פרלינים מדהימים, ביקרנו במוזיאון שוקולד (שצדק מי שכתב עליו: "התוצאה הרבה יותר מעניינת מהתהליך…") וגם עצרנו לטעימות וקניות בשתי חנויות חובה – Godiva ו- Neuhaus. את הראשון בטח כולכם מכירים, אני אישית לא הכרתי את השני. מסתבר ש- Neuhaus היה שוקולטייר מפורסם בבלגיה והיה גם הראשון שהמציא את הפרלין לפני 100 שנים. כשנכנסים לחנות הקטנה ישר מקבלים שוונג של ריח שוקולד חזק וממכר. הפרלינים מקסימים ומעוטרים בצורה מקצועית. כיוון שהיינו בסביבות חג הפסחא, כל חנויות השוקולד (וגם זו) היו מלאים בביצי שוקולד עטופות בניירות צבעוניים. פשוט חגיגת חושים לעיניים, לריח וכמובן לטעם המדהים.

קנינו לנו חבילה מכובדת של פרלינים שבחרנו אחד אחד וישבנו לנו בכיכר יפה וזללנו שוקולדים. אפילו הקטנצ'יק (בן שנתיים אתמול …) זלל שוקולד ורצה עוד. חלק מהשוקולדים היו אלכוהולים ואלה נשארו למבוגרים בינינו … בתור חובבת מרציפנים לקחתי לי גם 2 חתיכות מרציפן עם זיגוג סוכר. לא טעמתי מרציפן כזה בחיים! תשכחו ממה שאתם מכירים על מרציפן. זה היה מרציפן שעשוי משקדים פורטוגלים שמסתבר שידועים בטעם המיוחד והעדין שלהם. אפילו הבן הגדול שלי התלהב והרגיש בהבדל ממרציפן רגיל.

וזו היתה רק החנות הראשונה! אחרי זה מצאנו את החנות של Godiva. לא משנה שעוד נשארו לנו שוקולדים מ- Neuhaus שאכלנו לפני כמה דקות, גם בגודייבה היינו חייבים לקנות עוד שוקולדים ולזלול אותם. גודייבה הוא בית השוקולד הבלגי הידוע ביותר בעולם, שהתחיל לייצר את הטראפלס הראשונים בעולם אחרי מלחמת העולם הראשונה. בגזרת הפרלינים נרשמה הצלחה לדובדבן עם קירש מצופה שוקולד, ולמרציפן בצורת תות עם זיגוג סוכר. גם המרציפן הזה היה מדהים. וכמובן, ביצי שוקולד בכל מקום ובכל הצבעים האפשריים. וגם שפנים משוקולד. אפילו תרנגולת ראינו.

בגודייבה יש חדר אחורי שכנראה מיועד למבינים הרציניים, שם יש שוקולדים איכותיים ואריזות יפות. היה קשה לי לנשום מרוב יופי. אולי גם בגלל דלקת הריאות שפיתחתי שם …

לסיכום נושא השוקולד, אפשר בהחלט לקרוא לבלגיה "ארץ השוקולד" ולברוז' בפרט "עיר השוקולד". התארים האלה מגיעים בכבוד.

מה לגבי הוופל הבלגי? כאן ציפתה לנו הפתעה. אתם מכירים את זה שלפני כל חג אפשר למצוא את האוכל המסורתי בכל מקום? למשל לפני פורים אפשר לקנות אוזני המן בכל דראגסטור. כמובן שההבדל בין דראגסטור לקונדיטוריה הוא האיכות … אותו דבר עם וופל בלגי. בכל תחנת דלק שנכנסנו אפילו רק כדי לקנות מים מצאנו וופל בלגי עם גושי סוכר גבישי ומצופה בשוקולד. הוא נמכר כמו עוגיות אישיות, כמו מאפינס שקונים אצלנו. לא נראה מרשים במיוחד אבל טעים מאוד. עדיין, זה לא הוופל הבלגי שחלמנו עליו, זה רק וופל בלגי בשקית אטומה שקנינו בתחנת דלק. כשהיינו בלונה פארק קנינו לנו וופל בלגי עם שוקולד וקצפת כמו שצריך, וזה אכן היה טעים כמו שחשבנו. נאלצנו לקנות עוד שניים כי הילדים חיסלו את הכל …

ביום האחרון שלנו בבלגיה היינו במסעדה מצויינת שמצאנו דרך TripAdvisor (מומלץ להתקין על הפלפון לכל מי שנוסע לחו"ל!!) ולקינוח הזמנו וופל בלגי גדול עם גלידה ושוקולד וקצפת. רק שבדיעבד הסתבר שהזמנו בטעות קרפ במקום וופל … עדיין, היה מאוד טעים 🙂

לגבי הצ'יפס אני חייבת להודות שלא הבנתי את הקטע. אכלנו צ'יפס בבלגיה, ונכון שהוא קצת יותר עבה מהצ'יפס שאנחנו רגילים אליו בארץ, אבל חוץ מזה לא היה בו משהו מיוחד. אני מפספסת משהו? מישהו יכול להסביר לי מה מיוחד בצ'יפס בלגי? אשמח לתובנות. עד אז, מבחינתי זה כמו כל צ'יפס אחר, רק טיפה יותר עבה.

לסיכום הפוסט הארוך הזה (שאין בו אפילו מתכון!), אני יכולה להגיד שבבלגיה יש אוכל טוב. לא רק השוקולד, הוופלים והצ'יפס. במשך 10 ימים אכלנו טוב, אפילו במסעדות שלא חשבנו שיהיו טובות ופשוט נכנסנו אליהן כי היינו ליד והילדים כבר נדנדו שהם רעבים. הבלגים יודעים להכין עוף טעים ועסיסי (בדרך כלל עם רוטב), מרקים עשירים, סטייקים עם גבינה ובייקון (סליחה לשומרי הכשרות) ואפילו קפה טוב. התאהבתי בלאטה מקיאטו שלהם, ואני ממש לא אוהדת של קפה בדרך כלל.

במילה אחת: מומלץ!

ולמי שחייב מתכון בכל זאת, יש אוסף מתכוני שוקולד באתר של Godiva. בתאבון!